מכלל המצוה הזאת למנות זקנים שיעמידו הקיבוץ וישוו אותנו ובכתב ולשון ותורה ומנהג, שאין אהבה אלא בדומים

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, א', עמ' 248-249. מנחת יהודה, כ"ט]:

"[…] שהמצוה שרוב התורה כלולה בה היא אהבת האחוה, שנהיה אוהבים לכל א' מישראל כנפשנו, ונהיה חסים איש על רעהו. ומכלל המצוה הזאת למנות זקנים שיעמידו הקיבוץ וישוו אותנו ובכתב ולשון ותורה ומנהג, שאין אהבה אלא בדומים ולא תהיה תורתנו ועבודת אלהינו מנהג ספרד אשכנז פולין צרפת איטליא וכדומה. להמשיך לקרוא

האומר שראשית הגאולה תהיה ע"י משיח בן דוד כמו שמקוים דלת עמי הארץ, הוא כמי שאומר שקודם אור הבוקר יזרח השמש

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, א', עמ' 254-255. מנחת יהודה, ל"ד]:

" ולא תעלה על דעתך שהקץ והגאולה והישועה והנחמה וביאת משיחנו הם שמות נרדפים ויבא הכל בבת אחת וביום אחד. כי לכל יש קצה וגבול ועת וזמן לכל חפץ[1]. כמו שאנו אומרים בסליחה א"ש קרב לנו קץ הגאולה. כי ראשיתה דבר מועט שאינו מורגש להמשיך לקרוא

אמר הקב"ה הכל מכם. כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה, כך אתם כשתעשו תשובה ויהיה לבבכם למעלה כשושנה זו אני גואל אתכם

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, א', עמ' 284-285. קול קורא]:

"[…] אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו ש"ע אימתי אתה גואלנו. אמר הקב"ה: לכשתרדו במדרגה התחתונה אני גואל אתכם, דכתיב[1]: ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו'. וכתיב[2]: כי שחה לעפר נפשנו, מה כתיב בתריה: קומה עזרתה לנו. אמר הקב"ה הכל מכם. כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה, כך אתם כשתעשו תשובה ויהיה לבבכם למעלה כשושנה זו אני גואל אתכם, שנאמר[3]: אהיה כטל לישראל, אימתי כשיפרח כשושנה עכ"ל. וק' דבפסוק ונקבצו לא יש שום רמז לירידה. אלא ר"ל לכשתרדו במדרגה התחתונה בענין הקיבוץ. כמונו היום בעוה"ר מפוזרים ומפורדים. ולא יש לנו אפילו ראש גולה כמו שהיה בימי הגלות. היינו האלף החמישי ואפילו במדינה אחת לא יש ראש אחד. כי אם כל עיר ועיר וכל כפר וכפר מלכות בפני עצמו, איש כל הישר בעיניו יעשה[4] מאן דאלים גבר להמשיך לקרוא

אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. ר"ל תשובה כללית שישובו ישראל לארץ הקדושה.

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 324-325. פתח כחודה של מחט]:

… התשובה הכללית הזאת ר"ל שישובו כל ישראל אל ה' אלהינו לארץ נחלת אבותינו. כי הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה[1]. וישראל בחוצה לארץ עובדי ע"ז בטהרה הם[2], שנא'[3]: ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן, כמ"ש רש"י: משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם.

התשובה הכללית הזאת ציוו עליה כל הנביאים כמ"ש רבינו הלכות תשובה פ' ז'[4]: כל הנביאים צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. ר"ל תשובה כללית שישובו ישראל לארץ הקדושה. להמשיך לקרוא

התשובה הכללית היא לפי הוראתו הראשונה שנשוב אל הארץ אשר יצאנו משם, כי היא בית חיינו.

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 326. פתח כחודה של מחט]:

ואף כי הנבואה הזאת נאמרה על גולי בבל כמו שפי' המבאר[1], יש בה גם על הגלות הזה כמ"ש רש"י[2]: סורו סורו צאו משם צאו מתוכה: מתוך הגלות, כל כל הנחמות האלו האחרונות אינן אלא על גלות האחרון, ע"ש. ועד כמ"ש המבאר, כי גם בימי עזרא הגיעה עת דודים לכנס נידחי ישראל, ומפני שלא שבו כולם לא היתה גאולתם שלימה להמשיך לקרוא

וזאת תהיה תשובתנו אליו ית'. לחבב את ארצו אשר מאסו אבותינו בה

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 345-346. פתח כחודה של מחט]:

ולכן כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם.[1] לפי דרכי נ"ל לבאר הפשע והחטאת הזה כי [א]נחנו פשענו ומרינו[2] בענין המרגלים שהוציאו דבה על הארץ הטובה. ויבכו העם בלילה ההוא[3] ואמרו רז"ל[4]: ליל תשעה באב היה, ונקבע אותו היום מוכן לפורענות לבכות על חרבן פעמים. ויחס את הפשע הזה לעם, כמ"ש ויבכו העם. ועד חטאנו ליי כאשר נהרג גדליה בן אחיקם, כמ"ש[5]: ויגשו כל שרי החילים ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחינתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יי אלהיך וגו' ויאמר אליהם כה אמר ה' אלהי ישראל אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרוס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי על הרעה אשר עשיתי לכם. להמשיך לקרוא

הפתח הוא שיקבצו ישראל אגודה אחת להשגיח בעסקי הקיבוץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 362-363. מבשר טוב]:

התערותא דלעילא תליא בהתערותא דלתתא, וכן אמרו רז"ל[1]: אמר הקב"ה לישראל פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

והפתח הוא שיקבצו ישראל אגודה אחת להשגיח בעסקי הקיבוץ, כמ"ש רז"ל ב"ר פ' צ"ח[2]: נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמיכם לגאולה, והקב"ה יפתח כפתחו של אולם למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותינו[3] […] להמשיך לקרוא