אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. ר"ל תשובה כללית שישובו ישראל לארץ הקדושה.

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 324-325. פתח כחודה של מחט]:

… התשובה הכללית הזאת ר"ל שישובו כל ישראל אל ה' אלהינו לארץ נחלת אבותינו. כי הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה[1]. וישראל בחוצה לארץ עובדי ע"ז בטהרה הם[2], שנא'[3]: ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן, כמ"ש רש"י: משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם.

התשובה הכללית הזאת ציוו עליה כל הנביאים כמ"ש רבינו הלכות תשובה פ' ז'[4]: כל הנביאים צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. ר"ל תשובה כללית שישובו ישראל לארץ הקדושה. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מוכרחים אנו לעשות לשון אחת לשון מדבר בארצנו הק'. ומן הראוי לתת מעלה ויתרון ללשוננו הק'.

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 610. מעודד ענוים]:

אנחנו מפוזרים בקצוי ארץ ונעשה אומתנו לשבעים אומות ולשוננו לשבעים לשונות אל כל מקום אשר נפוצו שמה.[1] ולכן מוכרחים אנו לעשות לשון אחת לשון מדבר בארצנו הק'. ומן הראוי לתת מעלה ויתרון ללשוננו הק'. להמשיך לקרוא

ובעוה"ר נתפרדה אגודת ישראל לשני גוים חדשים גם ישנים, אוהבי החירות ושונאי החירות, אוהבי החדשות ושונאי החדשות

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 663-665. שיבת ציון]:

[…] ובאותו הפעם התעוררו כמה אנשים ואדוננו השר משה מונטיפיורי בראשם, לעשות ישוב בארץ ישראל לעבוד את האדמה ולעשות בתי מלאכות לפרנסת העניים עולי גולה, וקמו נגדם הצדיקים וגבאי ונשיאי ארץ ישראל ועכבו על ידם, טעמם ונמוקם לא הגיע אלינו, וחלילה לנו לחשוב עליהם תועה כי מפורסמים המה בחכמה, וראשית חכמתם יראת ה'[1], אבל יש להתרעם עליהם כי לא נתנו אל לבם לאמר אולי אצבע אלהים הוא[2] לקיים הבטחתו: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא. להמשיך לקרוא

ישוב הארץ הוא בית החולים הגדול הכולל, והוא יעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי בית ישראל

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 675-677. מנחם ציון]:

ישוב הארץ הוא בית החולים הגדול הכולל, והוא יעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואי בית ישראל, חולי אהבת ה' ואהבת התורה ואהבת האחוה ואהבת ארץ קברת אבותינו, כמ"ש[1]: אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני, ישוב הארץ ירפא את חולי הרוח עועים ותעתועים להמשיך לקרוא

גדול היום שיקבצו ישראל לעשות קולוניות לחרוש ולזרוע ולבנות ולנטוע

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 741-742. מכתב ("עברי אנכי" שנה ט' גליון ו', כ"א מרחשו"ן תרל"ג)]:

סעמלין, י"ד חשון שנת "את הברכה" אשר תשמעו.[1]

שלומי אמוני ישראל[2], ראשי גלות אריאל, החברה היקרה "כל ישראל חברים" הי"ו.

אדונים נכבדים! משפט החברה שכל אחד מהחברים חייב לפקח ולהשגיח בעניני החברה לקרב התועלת ולהרחיק נזק. ואני והעבד חבר נאמן לכל ישראל חברים הרהבתי בנפשי עוז[3] לחוות דעי לטובת חברתנו. ידעתי כי ידיכם מלאות עבודה בהשתדלות נמרצה להציל את אחינו ברומניא, לפי קוצר דעתי לא טובה העצה היעוצה[4] לשלחם לאמריקא להרחיקם ולהתיקם משורש קדושתנו מארצנו ומנחלת אבותינו, והיא לא תצלח[5] כי בזה אנחנו גורמים צער לאבינו שבשמים הבוחר בירושלים ולאבותינו הקדושים ישני חברון, ורחל אמנו לא תמנע קולה מבכי[6], וחלילה לחברת כל ישראל למעול מעל בה'. להמשיך לקרוא