האומר שראשית הגאולה תהיה ע"י משיח בן דוד כמו שמקוים דלת עמי הארץ, הוא כמי שאומר שקודם אור הבוקר יזרח השמש

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, א', עמ' 254-255. מנחת יהודה, ל"ד]:

" ולא תעלה על דעתך שהקץ והגאולה והישועה והנחמה וביאת משיחנו הם שמות נרדפים ויבא הכל בבת אחת וביום אחד. כי לכל יש קצה וגבול ועת וזמן לכל חפץ[1]. כמו שאנו אומרים בסליחה א"ש קרב לנו קץ הגאולה. כי ראשיתה דבר מועט שאינו מורגש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

אין ישראל אלא בארץ, ואין ה' אלהינו אלא בארץ, ואין ה' אחד אלא בארץ, ואין כובד מלכותו אלא בארץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 517. ספר חיים]:

[…] חדשים זה מקרוב באו[1], החפצים בהשחתת עולם, המסיתים הנבערים הסובבים בערים ובמדינות להסית ולהדיח הצודים נפשות נקיים ברצי כסף[2]. כי לפי דעתם החפשית והמשולחת הם עושים נחת רוח לאדוני הארץ כי ידיחו את ישראל מעל ה', והם עושים בנפשם שקר[3] כי אצל מלכי הארץ הוא משוקץ ומתועב הממיר דתו, ואינו נאמן למלכו האינו נאמן לאלוהו.

בני אמי נחרו בי ניחר גרונם דבטלו ק"ש, מתרעם הכתוב על רבותינו הק' היראים והשלמים אשר אמרנו בצלם נחיה להמשיך לקרוא

ובעוה"ר נתפרדה אגודת ישראל לשני גוים חדשים גם ישנים, אוהבי החירות ושונאי החירות, אוהבי החדשות ושונאי החדשות

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 663-665. שיבת ציון]:

[…] ובאותו הפעם התעוררו כמה אנשים ואדוננו השר משה מונטיפיורי בראשם, לעשות ישוב בארץ ישראל לעבוד את האדמה ולעשות בתי מלאכות לפרנסת העניים עולי גולה, וקמו נגדם הצדיקים וגבאי ונשיאי ארץ ישראל ועכבו על ידם, טעמם ונמוקם לא הגיע אלינו, וחלילה לנו לחשוב עליהם תועה כי מפורסמים המה בחכמה, וראשית חכמתם יראת ה'[1], אבל יש להתרעם עליהם כי לא נתנו אל לבם לאמר אולי אצבע אלהים הוא[2] לקיים הבטחתו: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא. להמשיך לקרוא