וזאת תהיה תשובתנו אליו ית'. לחבב את ארצו אשר מאסו אבותינו בה

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 345-346. פתח כחודה של מחט]:

ולכן כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם.[1] לפי דרכי נ"ל לבאר הפשע והחטאת הזה כי [א]נחנו פשענו ומרינו[2] בענין המרגלים שהוציאו דבה על הארץ הטובה. ויבכו העם בלילה ההוא[3] ואמרו רז"ל[4]: ליל תשעה באב היה, ונקבע אותו היום מוכן לפורענות לבכות על חרבן פעמים. ויחס את הפשע הזה לעם, כמ"ש ויבכו העם. ועד חטאנו ליי כאשר נהרג גדליה בן אחיקם, כמ"ש[5]: ויגשו כל שרי החילים ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחינתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יי אלהיך וגו' ויאמר אליהם כה אמר ה' אלהי ישראל אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרוס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי על הרעה אשר עשיתי לכם. להמשיך לקרוא

הפתח הוא שיקבצו ישראל אגודה אחת להשגיח בעסקי הקיבוץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 362-363. מבשר טוב]:

התערותא דלעילא תליא בהתערותא דלתתא, וכן אמרו רז"ל[1]: אמר הקב"ה לישראל פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

והפתח הוא שיקבצו ישראל אגודה אחת להשגיח בעסקי הקיבוץ, כמ"ש רז"ל ב"ר פ' צ"ח[2]: נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמיכם לגאולה, והקב"ה יפתח כפתחו של אולם למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותינו[3] […] להמשיך לקרוא

כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה […] תשובה כללית ר"ל שישובו כל ישראל לארץ נחלת אבותינו.

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 384. ספר חיים]:

אמרו רז"ל[1]: כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ואמרתי, כי שתי תשובות הן תשובה פרטית ותשובה כללית, תשובה פרטית ר"ל שישובו איש מדרכו הרעה. ותשובה כללית ר"ל שישובו כל ישראל לארץ נחלת אבותינו.


[1] סנהדרין, צ"ז, ב'

הגאולה תלויה בתשובה כללית דהיינו תשובה לארץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 469, ספר חיים]:

[…] הגאולה תלויה בתשובה כללית דהיינו תשובה לארץ. ומדת הדין דהיינו מלכות שלמעלה לא תחפץ עד שיביאנה המלך חדריו[1]. והקב"ה נשבע שלא יבא בירושלים של מעלה עד שיבאו ישראל בעיר שחוברה לה יחדיו ירושלים של מטה[2] ומלכותו לא תגלה ולא תראה עלינו עד שישובו ישראל לארץ. להמשיך לקרוא

אין ישראל אלא בארץ, ואין ה' אלהינו אלא בארץ, ואין ה' אחד אלא בארץ, ואין כובד מלכותו אלא בארץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 517. ספר חיים]:

[…] חדשים זה מקרוב באו[1], החפצים בהשחתת עולם, המסיתים הנבערים הסובבים בערים ובמדינות להסית ולהדיח הצודים נפשות נקיים ברצי כסף[2]. כי לפי דעתם החפשית והמשולחת הם עושים נחת רוח לאדוני הארץ כי ידיחו את ישראל מעל ה', והם עושים בנפשם שקר[3] כי אצל מלכי הארץ הוא משוקץ ומתועב הממיר דתו, ואינו נאמן למלכו האינו נאמן לאלוהו.

בני אמי נחרו בי ניחר גרונם דבטלו ק"ש, מתרעם הכתוב על רבותינו הק' היראים והשלמים אשר אמרנו בצלם נחיה להמשיך לקרוא

כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה כללית שישובו ישראל לארץ. ואם לא יש פרנסה איך ישובו ישראל לארץ

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 518-519. ספר חיים]:

אמרו רז"ל[1] גדולה פרנסה יותר מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך, שנא'[2]: וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ופרנסה ע"י הקב"ה, שנא'[3]: פותח את ידך ומשיע לכל חי רצון. ר"ל גדולה פרנסה יותר מן הגאולה, שאם לא יש פרנסה לא יש גאולה. מפני שכל הקיצין כלו[4] ואין הדבר תלוי אלא בתשובה כללית שישובו ישראל לארץ. ואם לא יש פרנסה איך ישובו ישראל לארץ להמשיך לקרוא

תחלה וראש לפדיון נפשנו חייבים כל ישראל ועטרותיהם בראשיהם אצילי בני ישראל לפקח ולהשגיח על פרנסת אחינו ב"י היושבים ראשונה במלכות שמים יושבי ארץ ישראל להמציא להם עבודה ומלאכה שיוכלו להתפרנס

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 578-580. מקיץ נרדמים]:

במזמור ק"ז: יאמרו גאולי ה' וגו' כתיב ד' פעמים הודו לה' חסדו כנגד ד' מלכיות והגאולה הרביעית ממלכות רביעית כתיב[1]: ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, כדי שיוכלו להתפרנס. מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'[2] וכן כתיב[3]: זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם, כדי שיוכלו לשוב אלי. […] וכן כתיב[4]: ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם. להמשיך לקרוא