תחלה וראש לפדיון נפשנו חייבים כל ישראל ועטרותיהם בראשיהם אצילי בני ישראל לפקח ולהשגיח על פרנסת אחינו ב"י היושבים ראשונה במלכות שמים יושבי ארץ ישראל להמציא להם עבודה ומלאכה שיוכלו להתפרנס

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 578-580. מקיץ נרדמים]:

במזמור ק"ז: יאמרו גאולי ה' וגו' כתיב ד' פעמים הודו לה' חסדו כנגד ד' מלכיות והגאולה הרביעית ממלכות רביעית כתיב[1]: ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, כדי שיוכלו להתפרנס. מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'[2] וכן כתיב[3]: זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם, כדי שיוכלו לשוב אלי. […] וכן כתיב[4]: ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת