תחלה וראש לפדיון נפשנו חייבים כל ישראל ועטרותיהם בראשיהם אצילי בני ישראל לפקח ולהשגיח על פרנסת אחינו ב"י היושבים ראשונה במלכות שמים יושבי ארץ ישראל להמציא להם עבודה ומלאכה שיוכלו להתפרנס

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 578-580. מקיץ נרדמים]:

במזמור ק"ז: יאמרו גאולי ה' וגו' כתיב ד' פעמים הודו לה' חסדו כנגד ד' מלכיות והגאולה הרביעית ממלכות רביעית כתיב[1]: ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה, כדי שיוכלו להתפרנס. מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'[2] וכן כתיב[3]: זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם, כדי שיוכלו לשוב אלי. […] וכן כתיב[4]: ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם. אמרו רז"ל[5]: גדולה צדקה שמקרבת הגאולה. כתב הר"מ ז"ל, ה' מתנות עניים[6] וז"ל: ושמונה מעלות יש לצדקה, המעלה שאין למעלה הימנה המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עשוה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות, וע"ז נאמר[7]: והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. זהו אומרו גדולה צדקה, ר"ל הצדקה הגדולה דהיינו לחזק ביד העולים שיוכלו להתפרנס ולא יצטרכו לבריות היא מקרבת הגאולה וכשישמעו ישראל כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם[8], יתעורר ליבם לשוב אל ה'.

ולכן תחלה וראש לפדיון נפשנו חייבים כל ישראל ועטרותיהם בראשיהם אצילי בני ישראל לפקח ולהשגיח על פרנסת אחינו ב"י היושבים ראשונה במלכות שמים יושבי ארץ ישראל להמציא להם עבודה ומלאכה שיוכלו להתפרנס אמרו רז"ל[9] הובא בס' יקרא דשכבי, דרוש ל"ד ע"ז ע"ג: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים ולא שרתה שכינה על משה אלא מתוך המלאכה, שנא'[10]: ומשה היה רועה וכו' וירא מלאך ה' אליו. גדולה מלאכה שכל הנביאים התעסקו בה, ביעקב כתיב[11]: אשובה ארעה צאנך. ומשם היה רועה. דוד, ויקחהו ממכלאות צאן[12]. ויקחני ה' מאחרי הצאן ויאמר אלי ה' לך הנבא אל עמי ישראל.[13] גדולה מלאכה שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה, שנא'[14]: וירא משה את כל המלאכה ויברך אותם משה. י"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם. פי' הרב ז"ל, כיון שראה משה שיש בישראל בעלי אומניות ועוסקים בכל מיני מלאכות ואינם בטלנים בירך אותם שתשרה שכינה במעשי ידיהם מה שכל אחד עושה לצורך מזונו ופרנסתו, ולכן הגואל הראשון נקרא מב"י שהוא דומיא דיוסף כמו שיוסף שלחו אלהים למחיה לפני אחיו[15] כן מב"י ישלחהו אלהים למחיה לפקח ולהשגיח על פרנסת עולי גולה להמציא להם עבודה ומלאכה שיוכלו להתפרנס וזאת תהיה גדולת רוממותו כמו שהי' גדולת יוסף שנתן אוכל בערים אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה.[16] אמרו רז"ל[17]: גדולה פרנסה יותר מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך, שנאמר[18] וישלח מלאך ויוצאנו ממצרים ופרנסה ע"י הקב"ה, שנאמר[19]: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. וברכך ה' אלהיך[20], יכול ישב ובטל, ת"ל: בכל אשר תעשה.


[1] תהלים, ק"ז, ל"ו-ל"ז

[2] תהלים, ק"ז, "מ"ג

[3] תהלים קל"ב, י"ד-ט"ו

[4] ויקרא, כ"ו, ה'

[5] בבא בתרא, י', א'

[6] פרק י', הלכה ז'

[7] ויקרא, כ"ה, ל"ה

[8] רות, א', ו'

[9] ראה ברכות, ח', א'; מדרש תהלים קכ"ח, א'; מדרש גדול וגדולה, פרק י"ד, בית המדרש ג' 126

[10] שמות, ג', א-ב

[11] בראשית, ל', ל"א

[12] תהלים, ע"ח, ע'

[13] עמוס, ז', ט'

[14] שמות, ל"ט, מ"ג

[15] בראשית, מ"ה, ה'

[16] בראשית, מ"א, מ"ח

[17] מדרש תהלים, פ', ב'

[18] במדבר, כ', ט"ז

[19] תהלים, קמ"ה, ט"ז

[20] דברים ט"ו י"ח

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s