ובעוה"ר נתפרדה אגודת ישראל לשני גוים חדשים גם ישנים, אוהבי החירות ושונאי החירות, אוהבי החדשות ושונאי החדשות

[כתבי ר' יהודה אלקלעי, ב', עמ' 663-665. שיבת ציון]:

[…] ובאותו הפעם התעוררו כמה אנשים ואדוננו השר משה מונטיפיורי בראשם, לעשות ישוב בארץ ישראל לעבוד את האדמה ולעשות בתי מלאכות לפרנסת העניים עולי גולה, וקמו נגדם הצדיקים וגבאי ונשיאי ארץ ישראל ועכבו על ידם, טעמם ונמוקם לא הגיע אלינו, וחלילה לנו לחשוב עליהם תועה כי מפורסמים המה בחכמה, וראשית חכמתם יראת ה'[1], אבל יש להתרעם עליהם כי לא נתנו אל לבם לאמר אולי אצבע אלהים הוא[2] לקיים הבטחתו: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא.[3] אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה (פ' חלק[4]), לו חכמו השכילו זאת[5], כי עתה לא יצאה תקלה גדולה כזאת מתחת ידם לעכב התחלת ישוב ארץ ישראל שהוא התחלת הגאולה, והיום ההוא קשה לישראל כיום שנשרף בו ההיכל. והיה ראוי לגזור צום חמישי על צום החמישי, על זה מתאונן הנביא[6]: אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאוני ואינם אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי, כי נבערו הרועים ואת ה' לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה. בכיתות חדשו בעוה"ר.

הן בעון מן היום ההוא נתיאשו אחינו מן הגאולה והתחילו לבקש אחוזה בארץ מגוריהם, והתחילו החדשים לדרוש בראשי העם אגדות של דופי ואמרו, כי גאולתנו היא שנשיג את החירות והאזרחיות בארצות מגורינו, ואמרו שאין קדושה ומעלה ויתרון לארץ ישראל על שאר הארצות, ואמרו נהיה כגוים כמשפחות האדמה[7], והתחילו לעשות כמעשיהם להתקרב אליהם להשיג בקשתם מאת יושבי הארץ.

ועשו בתי כנסיות חדשים כדרך העמים ותהלוכותיהם ומלבושיהם וניגוניהם, והתחילו לשלוח יד בנוסח התפילות. שנת תר"ד התאספו רבנים בעיר ברוינשוויג ואמרו להשמיט מנוסח התפילות זכרון ירושלים ומלכות בית דוד וקבוץ גלויות שהם ברכות לבטלה, וכל הדברים אשר נדברו באותה אסיפה נשנו עתה באסיפת הרבנים בקאסעל. וזקני ישראל צעקו מרה על החדשות ועל החדשים כי הם הבינו שלא עשו את הבימה לפני ההיכל להיות קרובים אל ה' כי אם להיות כגויי הארץ והם הרואים את הנולד ידעו כי מרה תהיה באחרונה[8], אבל לא הועילו ולא הצילו בזעקתם, כי לא יסור הסבה עד שיוסר המסובב והצרה הזאת באה אלינו מיאוש הגאולה, ולכן אין לנו תקנה אחרת כי אם להתאסף אגודה אחת חדשים גם ישנים[9] לפקח ולהשגיח בעסקי הקבוץ […]

ובעוה"ר נתפרדה אגודת ישראל לשני גוים חדשים גם ישנים, אוהבי החירות ושונאי החירות, אוהבי החדשות ושונאי החדשות, ומתקוממים אלו על אלו להשמיד להרוג ולאבד[10] אלו בשם התורה ואלו בשם החכמה, אלו אומרים לרע טוב, ואלו אומרים לטוב רע, אלו שמים חושך לאור, ואלו שמים אור לחושך, אלו שמים מר למתוק, ואלו שמים מתוק למר[11], אוהבי החירות קראו דרור גם לדעתם החפשית לפרוק עול תורה ומצות ועול מלכות שמים, ושונאי החירות שונאים גם גאולת ישראל והחירות המיועדת מפי הנביאים ורז"ל, חירות על הלוחות.[12]

האל הבטיח ביד הנביא יחזקאל[13]: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה פי' רש": יצר שיתחדש לטובה, אבל הלב הישן מלך זקן וכסיל[14] הוא בריא אולם[15] עודנו בתקפו וגבורתו. הרוח החדשה העירה בעולם אהבת החדשות ואהבת האסיפות לתקן את החדשות ולכן אוהבי החדשות בפיהם ירצו סלע[16] רוח הזמן רוח העת החיה, הרוח החדשה העירה את רוח רוזני הארץ ונתנה חירות האסיפות, אלהים חשבה לטובה[17], למען סבב הדבר שיוכלו ישראל להתאסף האסיפה המיועדת ונקבצו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ. כתיב[18]: כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש. אוהבי החדשות הם חפצים לברוא שמים חדשים ותורה חדשה, אבל לא ארץ חדשה ולא את ירושלים גילה לכונן את בית חיינו, ואמרו למחות שם וזכרון ירושלים, כי הרוח החדשה נהפך להם לרוח עועים[19] ותעתועים, ושונאי החדשות שונאים לחדש ימינו כקדם[20], ושונאים חידוש הלבנה שאנו עתידין להתחדש כמותה[21], ושונאים הבריאה החדשה לברוא את ירושלים גילה ועמה משוש.

הרוח החדשה רוח ה' העירה את מלכי הארץ ונתנו לנו את שיוויון הזכויות לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה[22], להכן בחוץ מלאכתנו[23], כמו שיעדו רז"ל: ויהוי נייח לישראל מאומין דעלמא ונוח מאויביהם (זוה"ק פ' פנחס ד' רמ"ב ע"ב). החדשים אינם מסתפקין בשווי הזכיות המדיניות וחפצים להשוות גם הרוחניות להיות כגויי הארץ. והישנים אינם חפציחם גם בזכיות המדיניות, כאלו שעבוד המלכיות הוא מחוקי התורה. ואומרים: יאה עניותה לישראל.[24] הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובנו[25], בכל דבר גדול וקטון הם נפרדים בדעותיהם ומתנגדים אלו לאלו. ולא יבקרו בין טוב לרע[26] זולת בדבר הזה לעכב טובתן והצלחתן וגאולתן של ישראל. הם בדעה אחת חדשים גם ישנים. ואם לא מטעם אחד ומה תהיה אחריתנו? הוא דברייתי אמרי: בין חיתה למחבלתא אזל ברא דעלובתה.[27] המשל ההמוני בין כך ובין כך אוי לבת יפתח. בין החדשים והישנים אבדנו כל הטובה המקווה בעוה"ז ובעוה"ב.

חסדי השם כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו[28], והותיר לנו שריד[29]. והגדיל ה' לעשות עמנו[30], והקים החברה המעטירה "כל ישראל חברים" לקבץ את ישראל בדעה אחת, ולא יהיו עוד לשני גוים, חדשים גם ישנים, וכל הנלוים אליה בשם ישראל יכונו[31], ותארי הפירוד לא יזכרו ולא יפקדו[32], כי הואיל ה' לעשות אותנו לו לעם[33] הוא יהיה לנו לאלהים[34] אלהי ישראל. וזה כל מגמת החברה ומטרתה הק' לאחד את ישראל להיות לעם אחד ובלב אחד, אגודה אחת ושפה אחת, תורה אחת ומנהג אחד, מנהג ישראל. כמו שהבטיח הנביא[35]: ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי. וכן[36]: ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם. לקרב את ישראל אחד אל אחד לעשות אותם לגוי אחד הארץ בהרי ישראל[37]. ששם העולם הבא (ילקוט ראובני פ' כי תבוא) היא הנחלה ושם היא המנוחה, היא החירות הגמורה ושם היא התשועה השלימה היא מקום התורה ושם מקור החכמה, כי שם צוה ה' את הברכה[38] ברכו את ה' המבורך.

כתב הגאון מהרצ"ה קאלישער בס' שלום ירושלים ד' 22 וז"ל: הגאון מגרידץ[39] כתב אלי, הן דרכנו נכון ואמת, אך מה נעשה עם המתנגדים לדרכנו אשר לא יוכלו לעזוב את ההרגל אשר מעולם יחשובון כי פתאום יבא משיח ויתקע בשופר לאמר צאו. כמ"ש[40]: היום אם בקולו תשמעו, וכאמרנו תמיד לשנה הבאה בירושלים […]

המתנגדים האלה אינם חפצים בגאולה, כי שונאי חדשות הם אף המועילות. והם דוחים בקש אשר תדפנו רוח.[41]


[1] על פי תהלים, קי"א, י'

[2] שמות, ח', ט"ו

[3] יחזקאל, ל"ו, ח'

[4] סנהדרין, צ"ח, א'

[5] על פי דברים, ל"ב, כ"ט

[6] ירמיה, י', כ'-כ"א

[7] על פי יחזקאל, כ', ל"ב

[8] שמואל ב', ב', כ"ו

[9] שיר השירים, ז', י"ד

[10] אסתר, ג', י"ג

[11] על פי ישעיה, ה', כ'

[12] ראה שמות רבה, מ"א, ט'

[13] ל"ו, כ"ו

[14] על פי קהלת, ד', י"ג

[15] תהלים, ע"ג, ד'

[16] תהלים, מ"ט, י"ד

[17] בראשית, נ', כ'

[18] ישעיה, ס"ה, י"ז-י"ח

[19] ישעיה, י"ט, י"ד

[20] על פי איכה, ה', כ"א

[21] סנהדרין, מ"ב, א'

[22] דברים, ו', כ"ד

[23] על פי משלי, כ"ד, כ"ז

[24] חגיגה, ט', ב': יאה עניותא ליהודאי

[25] על פי איכה, א', י"ב

[26] על פי ויקרא, כ"ז, ל"ג

[27] בראשית רבה, ס', ג'

[28] איכה, ג', כ"ב

[29] ישעיה, א', ט'

[30] תהלים קכ"ו, ג'

[31] על פי אסתר, ט', כ"ז; ישעיה, מ"ד, ה'

[32] על פי ירמיה, ג', ט"ז

[33] על פי שמואל א', י"ב, כ"ב

[34] על פי דברים, כ"ט, י"ב

[35] ירמיה, ל"ב, ל"ט

[36] יחזקאל, י"א, י"ט

[37] יחזקאל, ל"ז, י"ז, כ"ב

[38] תהלים, קל"ג, ג'

[39] רבי אליהו גוטמכר

[40] תהלים, צ"ה, ז'

[41] על פי תהלים, א', ד'

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s